דליפת שתן היא מצב שבו:
יש בריחת שתן לא רצונית, והיא עלולה להתרחש
במצבים שונים, כמו במהלך שיעול, צחוק, פעילות גופנית מאומצת,
או לעיתם בתחושת דחיפות עזה להטיל שתן.
בנוסף, לעיתים נשים הסובלות מבריחת שתן חוות תסמינים נוספים כגון
דחיפות או צורך להתעורר בלילה מספר פעמים כדי להטיל שתן (NOCTURIA).
לעיתים התופעה מתרחשת בנוכחות צניחה של אברי האגן.
התופעה היא אחת מהתלונות הנפוצות ביותר בקרב נשים,
כאשר עובדות רפואיות מצביעות על 40-60% מהנשים
אשר יחוו אותה במהלך חייהן.
מתי זה קורה?
בריחת שתן יכולה להופיע בכל גיל,
אך היא נפוצה יותר לאחר ילודה ובנשים מעל גיל 40.
בריחת שתן עלולה להשפיע באופן משמעותי
על איכות החיים ומביאה עימה תסכול רב,
כאשר נשים עשויות להימנע בפעילויות יומיומיות, פעילויות חברתיות,
עיסוק בספורט ואף להפריע בקיום יחסי מין.
נהוג לסווג את דליפת השתן לבריחת שתן במאמץ
(כגון בזמן שיעול, צחוק, ריצה או קפיצה ) אשר נובעת
למעשה מהיחלשות הרקמות התומכות את השופכה,
ולדליפה מתוך דחיפות (המכונה גם תסמונת שלפוחית
השתןהרגיזה- OVERACTIVE BLADEER).
אבחנה וטיפול
אפיון התלונות ואבחון מדויק הוא שלב קריטי בטיפול ובמענה נכון לתסמינים.
בהתאם לאבחנה ישנם מספר טיפולים אפשריים, החל משינוי באורח החיים,
חיזוק שרירי רצפת האגן, טיפול תרופתי ועד טיפולים ניתוחיים.
אופן הטיפול מותאם באופן אישי כאשר המטרה היא לשפר את
איכות החיים ולהפחית את התסמינים בצורה ניכרת.
