שלפוחית שתן פעילה ביתר היא תסמונת נפוצה שמתבטאת בצורך פתאומי,
חזק ולעיתים בלתי נשלט להטיל שתן, גם כאשר כיס השתן אינו מלא.

לעיתים תחושת הדחיפות הזו מלווה בדליפת שתן, בעיקר כשלא מצליחים להגיע לשירותים בזמן.
נשים רבות גם מדווחות על תכיפות גבוהה בהליכה לשירותים – לעיתים מעל שבע פעמים ביום,
וכן על התעוררות לילית כדי להטיל שתן (נוקטוריה).

חשוב לדעת שמדובר בתופעה שיכולה להשפיע על נשים וגברים בכל גיל,
והיא אינה נובעת רק מהתבגרות אך השכיחות עולה עם הגיל.

מהם התסמינים?

• דחיפות – צורך עז להשתנה גם כשהשלפוחית אינה מלאה
• דליפת שתן מדחיפות – קושי להתאפק, לעיתים מלווה בדליפה
• תכיפות – השתנה יותר מ־7 פעמים ביום
• נוקטוריה – קימה להשתנה בלילה, לעיתים מספר פעמים

מהם הגורמים?

• כיווצים בלתי רצוניים של שריר השלפוחית (דטרוסור)
• שינויים הורמונליים  (חסר באסטורגן) או נוירולוגיים
• גירויים מקומיים (כגון זיהום בדרכי השתן או בנרתיק) ושינוי סביבת המיקורביום בשופכה ובכיס השתן
• צריכה מופרזת של קפאין, אלכוהול או מיצים חומציים
• אצירת שתן כתוצאה מצניחת אברי האגן
• במקרים רבים– לא נמצאת סיבה ברורה

כיצד מאבחנים?

האבחון נעשה על ידי רופא אורוגינקולוג או אורולוג, וכולל:

• תשאול רפואי מלא
• בדיקה גופנית וגינקולוגית
• בדיקת שתן לתרבית וסטיק
• בדיקת שארית שתן (באולטרסאונד)
• לעיתים: בדיקה אורודינמית להערכת פעילות שריר השלפוחית

כיצד מטפלים?

הגישה הטיפולית לשלפוחית הינה גישה כוללנית המבוססת תחילה על  שינויים באורח חיים:

• הפחתת קפאין, משקאות מוגזים ואלכוהול
• שתיית מים במידה מאוזנת (1.5–2 ליטר ביום)
• הימנעות מהליכה "מקדימה" לשירותים – אימון השלפוחית
• טיפול בעצירות ושיפור תזונה, תוך שמירה על משקל מאוזן
• פיזותרפיה ואימון שרירי רצפת האגן