סרט תת שופכתי (TOT)

סרט תת שופכתי (TOT)

ניתוחי סרט תת־שופכתי – MID URETHRAL SLING הם טיפולים כירורגיים שנועדו לסייע לנשים הסובלות
מדליפת שתן במאמץ – מצב בו מתרחשת דליפת שתן בעת שיעול, עיטוש, צחוק, ריצה או פעילות גופנית.

תופעה זו נפוצה מאוד ומשפיעה על כ־1 מכל 3 נשים, במיוחד לאחר לידות ,
אך גם הרמת משאות, השמנת יתר, עישון וגיל נמצאו כגורמי סיכון.

הבסיס לטיפול הינו פיזיותרפיה לרצפת האגן ושינויים באורח החיים , אך במידה ואלה אינם מביאים לשיפור,
ניתן לשקול ניתוח כפתרון יעיל ובעל שיעורי הצלחה גבוהים.

הניתוח הנפוץ ביותר כיום הוא ניתוח סרט תת־שופכתי, הידוע גם בשם MUS (Mid-urethral Sling).
בניתוח זה מושתל סרט דק וגמיש מתחת לשופכה (צינור השתן), במטרה לתמוך בה ולמנוע את הדליפה בזמן עלייה בלחץ הבטני.

סרט תת שופכתי

קיימים שני סוגי ניתוחים אשר להם עיקרון ניתוחי זהה ופרופיל הצלחה דומה, ועיקר השוני ביניהם הינו במהלך הסרט תחת השופכה:

  • TOTTRANS OBTURATOR TAPE
  • TRANS VAGINAL TAPE- TVT


הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או אזורית, נמשך כ־30 דקות בלבד, ובמרבית המקרים המטופלת משתחררת הביתה כבר באותו היום. פעמים רבות הניתוח יתבצע כחלק מניתוח נוסף לשיקום רצפת האגן.

סרט תת שופכתי 2

כיצד פועל הסרט התת-שופכתי?

הסרט התת-שופכתי הוא רצועה סינתטית דקה וגמישה, העשויה מחומר בשם פוליפרופילן.
מטרתו לתמוך בשופכה ולמנוע דליפת שתן במצבים של מאמץ כמו שיעול, עיטוש או הרמת משקל.

במהלך הניתוח, הסרט מונח מתחת לשופכה בצורת "ערסל", ומספק לה תמיכה עדינה.
בזכות תמיכה זו, השופכה נשארת סגורה כראוי בזמן עלייה בלחץ הבטני – מה שמונע את בריחת השתן.

לאחר השמת הסרט וכחלק מהליך ההחלמה, תאי הגוף ורקמות החיבור מתחילים לצמוח בין סיבי הסרט.
תהליך זה נמשך כ-3–4 שבועות, ובסיומו הסרט מתקבע היטב במקום והופך לחלק אינטגרלי ממבנה התמיכה הטבעי של רצפת האגן.

מהם שיעורי ההצלחה?

שיעור ההצלחה של הניתוח גבוה במיוחד – 80–90% , מהנשים מדווחות על שיפור משמעותי או ריפוי מלא מדליפת השתן,
כך לפי עבודות מחקר רנדומליות וסקירות ספרות רחבות.
הסיכוי להצלחה מעט נמוך יותר אם בוצעו בעבר ניתוחים באזור האגן או השלפוחית,
או במידה וממדובר בדליפת שתן מעורבת הנובעת גם מדחיפות (שלפוחית רגיזה)

מהם הסיבוכיים האפשריים ?

למרות שמדובר בניתוח בטוח יחסית, ייתכנו סיבוכים, אך אלו באחוזים בודדים בלבד:

זיהומים בדרכי השתן – שכיחים יחסית, ולרוב פשוטים, וניתנים לטיפול באנטיביוטיקה.

קושי זמני בריקון השלפוחית – לעיתים נדרש קתטר למספר ימים עד להסתגלות.
במקרים חמורים תידרש הוצאת הסרט אך זהו כאמור סיבוך נדיר.

דימום קל או כאב מקומי – לרוב חולפים ללא צורך בטיפול.

חשיפת הסרט בדופן הנרתיק – סיבוך נדיר אשר לעיתים יצריך את חיתוך הסרט והוצאותו

החמרה בדחיפות או תסמינים של בריחת שתן מדחיפות – מתרחשים בקרב מיעוט מהמטופלות,
לרוב אם קודם לכן הייתה דליפת שתן מעורבת

כאב כרוני באזור הנרתיק או מפשעות– נדיר מאוד, אך קיים.

ייתכן כאמור שהסרט גם פשוט לא יעבוד, היות ובהגדרה אנו מניחים אותו ללא לחץ כך שלא יילחץ לגמרי על צינורית השתן.
לשמחתנו, הניתוח נחשב מוצלח ביותר ומספק פתרון טוב לנשים הסובלות מדליפת שתן במאמץ.

חבר באיגודים המקצועיים:

אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מגוון הביטוחים הקיימים בשוק
דילוג לתוכן